באר היטב חשן משפט שי״ח

מהדורה: תורת אמת 357

« Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 317 Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 319 »

1 שולחן ערוך, חושן משפט פתח ↗

השוכר רחים מחבירו ושוב לא נצטרך. ובו סעיף אחד:השוכר רחים מחבירו שיטחן לו עשרים סאה בכל חדש בשכרו והעשיר בעל הרחים והרי אינו צריך לטחון שם אם יש לשוכר חטים שצריך לטחון לעצמו או לאחרים כופין אותו ליתן דמי טחינת עשרים סאה שזו מדת סדום היא ואם אין לו יכול לומר אין לי דמים והריני טוחן לך כמו ששכרתי ואם אין אתה צריך מכור לאחרים:

2 שולחן ערוך, חושן משפט פתח ↗

1 מדת סדום. כלומר זה נהנה וזה אינו חסר דמה לו שיטחן להמשכיר או שיטחן לאחרים הנמצאים ובאים אצלו יקח מהם דמים ויתנם להמשכיר. סמ"ע:

2 מכור. עיין בסמ"ע ביאור הדברים ופירושן ומה שיש חילוק בזה לדינא בין שטת הרמב"ם לשטת הרא"ש והטור ע"ש:

« Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 317 Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 319 »